על מה המאומה?
לכולם יש בעיות עיכול, או שמא זה רק נדמה? וכמה זמן במשך היום אנו מבלים בשמירה או פגיעה בבריאותנו באמצעות מזון שאנו אוכלים או שאיננו אוכלים? ים של זמן. האם ניתן להניע את המציאות שלנו ללא מזון? כמעט ובלתי אפשרי למעט מספר הודים יוגים החיים בדרך מיסטית וניזונים מאור השמש. אבל כאן, על פני האדמה, בחיים הרגילים שלנו, חייבים לאכול. נו, מה לעשות.
מערכת העיכול מבחינה אנרגטית היא מערכת שנמצאת בתוך גופנו, אך היא זו שמתמודדת עם האנרגיה החיונית שמתקבלת, כלומר, היא האחראית על התקשורת עם הסביבה, בנוסף לאנרגיה מהאוויר, שמתקבלת על ידי הנשימה.
נראה כי מערכת העיכול היא המערכת שאחראית בגוף לקבל את הרשמים מהמציאות, לעבדם, לעכלם ולהפיק מהם את מירב התועלת, וכמובן שגם את הפסולת בנוסף.
מערכת העיכול מבחינה פיזיולוגית ומבחינה הוליסטית
מבחינה פיזיולוגית, מערכת העיכול מתחילה מהפה והשיניים שטוחנות, ואף יותר מזה, מהעיניים שרואות, מעבדות את העתיד לקרות למוח, שגורם להפרשת חומצת קיבה לעיכול המזון. בהמשך עובר המזון המפורק על ידי הלעיסה באמצעות השיניים אל הושט, צינור המזון, וממנו דרך שסתום הקיבה הנקרא "שוער הקיבה", אל הקיבה עצמה, שק האוכל בו מפורק המזון, כדי שיתאים להיספג במעיים ולהזין את הגוף באנרגיה הדרושה לו על מנת לחיות. מכאן האוכל ממשיך הלאה אל התריסריון, אל המעיים ומהם החוצה דרך הנקבים. לאורך צינור העיכול נכנסים מיצי המרה, האנזימים מהלבלב וכך נספגים החומרים הטובים אל הגוף.
מבחינה הוליסטית, זהו צינור העיכול הרגשי של המציאות, וניתן להקיש על מחלות ובעיות רבות הקורות לאורכו, ולהבין מהם את הסימנים הדרושים לנו כדי לקיים את השיעור בו אנחנו עכשיו.
למשל, הפה והשיניים הם אלו שמקבלים את המסרים ישירות מבחוץ, והם אחראים על הבסיס להכרה במציאות הסובבת אותנו, ובעולם החומר והעשייה. האכילה היא פירוק של החוויות, ומי שאוכל מהר מדי או בולע ללא לעיסה, ראוי שיבדוק אם הוא מעבד את מה שקורה סביבו די והותר, שם ליבו ומאחד מודעותו, או שמא הוא קצת מחפף בעניין.
הקיבה היא שק האוכל בו מעובדות החוויות הרגשיות ומפורקות, שם נעשה הסדר הראשוני, שאחרי כן יתמיין לתפל ולעיקר במעי הדק. למי שיש בעיות בקיבה, ראוי שיבדוק אם מדובר בתת חומציות שמעידה על חוסר יכולת להתמודד עם המציאות, או על עודף חומציות שמראה על עומס יתר בהתמודדות עם המציאות, ומי אמר שזו לא התעסקות עצמית שהיא נעשית בעודף? כך מתחילה הקיבה לעכל את עצמה, ליצור כיבים ולהיות קרקע פורייה לזיהומים ושנים, חיידקים שונים וכדומה.
המעיים הם אתרי הספיגה והניקוי שלנו, הן מבחינה פיזית והן מבינה הוליסטית. אם נשים לב, נראה שבמעי הדק, נהיה סדר וארגון בין מה שהגיע, וניתן להפיק מהמזון תרתי משמע, על סך האנרגיה שלו את המירב. כאן טמונים היהלומים, וכאן נספוג את הויטמינים המעודדים חיים בגוף החי. העיקר והתפל, הם בעם ההסתכלות על המציאות מבחינה רגשית מאוזנת, בעודף רגשנות המובילה למחלות מעיים ודלקות, או לחוסר רגישות.
מערכת העיכול וההיבט הרוחני
מבחינה רוחנית אנו מתקשים למצוא את דרך השווה בין התזונה המאוזנת בעולם הזה, המלא התמודדות ובין האידיאל שלנו לתזונה של אדם רוחני, המעדן את גופו ונפשו כחלק מהתהליך של החתירה לשלמות רוחנית ולהרגשה מאווררת יותר. התפריט של אדם רוחני שואף להיות מורכב ממזונות עדינים יותר מאשר מזונות גסים וכבדים. אך בעיקר, שואף התפריט לשרת את האדם שחי ומתלבש בגופו, ולכן לכל אדם נרכיב תפריט אחר שיהיה מתאים אך ורק לו.
המזונות מעולם הצומח הם בעלי איכות אנרגטית עדינה יותר, ולכן נעדיף להרכיב את התפריט שלנו בעיקרו מהם, ולשלב מעט מזונות מהחי בהתאם לרוננו. יש לזכור שיש איכות מקרקעת למזונות אלו מן החי, על אף שניתן להחליפם במזונות מקרקעים מעולם הצומח כמו קטניות ודגנים מלאים.
צבעי הקשת כולם נמצאים במזונות שלנו, ומבחינה אנרגטית, נוכל לשלב מזונות בצבעים שונים בתפריט שלנו על פי המשיכה שלנו בתקופה מסוימת. למשל, מזונות כתומים יהיו טובים להתקעקעות ואילו מזונות לבנים יועילו לאורר את הנפש והגוף. נראה שמזונות כתומים יועילו לחיזוק איבר הטחול למשל וחיזוק הצ'י, אנרגיית החיים, ואילו הלבנים עתירי הגופרית יועילו למערכת הנשימה המקבלת את האור בדמות אויר ומתרגמת אותו לאנרגיה בגוף.
כדי לעכל את המציאות טוב יותר, נסו לסגל הרגלי אכילה נכונים, אכילת מזונות טובים ובריאים, ומתאימים לכם באופן ייחודי, ונסו לשמור על מודעות ערה בכל הנוגע לאכילה והכנסת המציאות אל תוככם, וכך תוכלו להטמיע רק את מה שתבחרו בגופכם.
בישול ברוחב לב, הכנת המזון בשמחה, ברכת המזון, אכילה איטית ורגועה, אמירת תודה לאחר הארוחה וגינונים נוספים שתוכלו לחשוב עליהם, יועילו מאוד לחווית העיכול שלכם, הן מבחינה פיזיולוגית והן מבחינה אנרגטית.